שרון בורשטיין:

 למדתי להכיר הרבה יותר לעומק את הריקוד האישי שלי, להקשיב לריקוד הפנימי שלי שרוצה לצאת החוצה ולהוציא אותו בצורה כמה שיותר ראשונית ואותנתית קשובה ומקורית.

הרחבתי את תחושת הגוף שלי ואף בצורה הדרגתית ובהחלט מכוונת ע"י סיגל, השתחררתי יותר ויותר מהמחשבות הביקורתיות שנהגו לפקוד אותי לגבי הגוף שלי, כשעמדתי מול מראה. למדתי לאהוב את הגוף שלי הרבה יותר,  לשמוח איתו ולהודות לו. הרחבתי את היכולת שלי להרגיש ולבטא רגש בריקוד.

הרחבתי את היכולת שלי לחוות מוסיקה ולהרגיש את החיבור בינה לבין התנועה.

נחשפתי לסגנונות ריקוד שונים שלא הכרתי-מחול האלה בראש ובראשונה וטעימות מהטרייבל פיוז'ן, ריקוד הודי, ריקוד ספרדי, עבודה עם צעיפים ועוד.

 למדתי את חשיבות החימום. גם החשיבות הפיסית- מתיחה, חזוק, גמישות, הכנה לעבודה תנועתית וגם, לא פחות חשוב- החשיבות המנטלית: מעבר מהעולם החיצוני עם הקצב, הגירויים, המטלות, המחשבות, לעולם שכולו הקשבה עצמית לריקוד שלנו, לגוף ולנפש שלנו.

בנוסף, במהלך אינספור מדיטציות, שיחות ושיתופים של סיגל ושלנו התלמידות, פיתחנו שפה משותפת שחותרת להגיע ל"מקור" שלנו, ליהלום, לניצוץ האלוהי של כל אחת ואחת. הניצוץ שיבטא הכי טוב את עצמה ואת יכולותיה המופלאות בתחום הריקוד ובתחומים נוספים. 

חשוב לי גם להוסיף שהקורס התנהל באוירה מאד נעימה ומאפשרת  ואני מרגישה שזו תחילת הדרך, שאמשיך ואמשיך לגלות ולחקור את העולמות המופלאים בהם עסקנו.. 

באהבה ותודה גדולה